מהי רשלנות רפואית?

מהי רשלנות רפואית?

אם נגרם לך נזק גופני או נפשי כתוצאה מטיפול רפואי כושל או טיפול החורג מהפרקטיקה הרפואית המקובלת או כתוצאה מהפרה של החובות המוטלות על הגורם המטפל, אזי מדובר במקרה של רשלנות רפואית.

המקרים הנכללים בהגדרת רשלנות הרפואית, אינה “רשימה סגורה וקיימים סוגים רבים ושונים שיכולים להיכלל בהגדרה.

על מנת להוכיח תביעה בעילה של רשלנות רפואית יש לעמוד בארבעה תנאים :

1. יש להוכיח קיומה של חובת זהירות של הגורם המטפל כלפי המטופל.

2. יש להוכיח שהגורם המטפל הפר את חובת הזהירות כלפי המטופל.

3. יש להוכיח כי נגרם נזק למטופל.

4. יש להוכיח כי הנזק נגרם כתוצאה מהפרת חובת הזהירות של הגורם הטפל כלפי המטופל.

חלק בלתי נפרד מעילות התביעה הנוגעות לרשלנות רפואית הינה כי על הצוות הרפואי להסביר ולפרט בפני המטופל את מכלול הבעיות הרפואיות העומדות בפניו ועל המטופל להבין היטב את מהות הטיפול המומלץ בפניו, ורק לאחר שהבין את מהות הטיפול, שיטת הטיפול, אופן הטיפול והסכנות הכרוכות באותו טיפול, עליו ליתן את הסכמתו או לסרב לקבלו.

אני אבקש להתמקד עתה בנושא הרשלנות במהלך ההיריון ומהלך לידה .

הנזקים כתוצאה מרשלנות שכזו הינם גדולים בדרך כלל .

רשלנות רפואית – הריון ולידה

מקרי רשלנות רפואית המתגלה בהריון או בלידה הינם רבים ומגוונים. חוסר בגפה, פיגור שכלי, פגיעות במערכת עצבים ומערכות פנימיות, פעולה במהלך הלידה הגורמת לשיתוק מוחין וכיוצ”ב.

אחד מהחששות הגדולים של כל הורה הוא לגלות כי התינוק שנולד, זה עתה, סובל מנכות קשה או מום כלשהו, שנוצר בזמן התפתחות העובר.

יש מומים הנחשבים קלים יחסית כמו חוסר של איבר מסוים או עיוות של איבר וכן ליקויים בתפקוד איבר מסוים ויש מומים חמורים וקשים יותר כמו אי התפתחות של מערכות או איברים חיוניים כגון המוח, מערכת העצבים, עיוורון, פיגור שכלי או מוטורי.

לאחר לידה שכזו, נהרסים חיי ההורים והילד. נטל גידול ילד מוגבל שכזה הופך להיות כבד מנשוא והילד נדון לעיתים לחיים במוגבלות, המלווים בכאב וייסורים.

עניינים אלה נדונו רבות בפסיקת בית המשפט.

קיימים מומים שונים ורבים אותם ניתן לאבחן ולגלות במהלך ההיריון במסגרת הבדיקות שעוברת האם ובייחוד בבדיקות אולטרא סאונד פשוטות, שאי גילוין יכול להביא לידי הכרעה כי רופא כזה או אחר התרשל.

חובת הרופאים לגלות מומים בזמן הריון אמנם אינה מוחלטת וקשורה כמובן לסוג הבדיקה המבוצעת על ידם, שבד”כ הינה מצומצמת ואינה מקיפה את כל סוגי המומים שניתן לגלותם, אך בפסיקה של בית המשפט העליון, נקבע כי גם רופא שלא איבחן ולא היה צריך לאבחן קיומו של מום מולד מסוים בבדיקה השגרתית הנערכת על ידו התרשל מאחר והוא חייב היה ליידע את ההורים באופן ברור ומפורש, על מגבלות הבדיקה שלו ועל האפשרויות האחרות הקיימות בפניהם, לבצע בדיקה מורחבת ומקיפה יותר, במקום אחר ואפילו באופן פרטי ובתשלום, שבה כן ניתן לגלות מומים ופגמים שהוא עצמו לא מגלה.

אנו עורכי הדין העוסקים בנזיקין הגשנו תביעות בהתאם להלכה שנקבעה בע”א 518/82 זייצוב נ’ כץ (הלכת זייצוב), לפיה אם תינוק נולד עם מום קיימת זכות תביעה הן של ההורים והן של הילד עצמו “החיי במומו”. פסק הדין הזה איננו רק משפטי, אלא שהוא הכיל בתוכו שאלות פילוסופיות וערכיות קשות.

בחודש מאי 2012 חיבוטי הנפש של השופטים במשך הזמן שחלף מאז הלכת זייצוב השתנתה וזאת במסגרת ע”א 1326/07 ליאור המר נ’ שירותי בריאות כללית ואח’.

“ההכרה בעילת תביעה בגין “חיים בעוולה” לוקה לא רק בקשיים משפטיים, אלא גם בקשיים עקרוניים וערכיים. הגדרת החיים עצמם – אף אם הם חיים במוגבלות – כנזק, והקביעה כי מוטב היה לו לאדם מסוים שלא היה נולד כלל, אוצרות בחובן פגיעה אסורה בתפיסה שלפיה לחיים יש ערך אינהרנטי, שאינו פוחת ובוודאי שאינו מתאיין בשל קיומו של מום או קיומה של מגבלה”

הלכה חדשה זו קבעה כי עילת ה”חיים בעוולה” – עילת התביעה של הילד שנולד עם מום- תבוטל ואילו עילת התביעה של ההורים, תורחב ויהיה ניתן לפצות את ההורים בכל ההוצאות שיכסו את גידול הילד וסיפוק מלוא צרכיו גם לאחר בגירותו ולמשך כל תוחלת חייו.

המידע המובא לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, אלא מידע ראשוני וכללי. בכל מקרה מומלץ לקבל ייעוץ משפטי פרטני ויסודי.

כל המסתמך על מידע זה עושה זאת על אחריותו בלבד. משרדנו לא יישא בכל אחריות לכל נזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות על הדברים המובאים לעיל. אין באמור לעיל כדי ליצור יחסי עו”ד-לקוח מכל סוג שהוא.