לאור ריבוי תאונות הדרכים המסתיימות בתוצאות קטלניות, יובאו להלן מספר סוגיות הקשורות בנושא תביעת עזבון ובנושא תביעת תלויים .
כתוצאה מהמוות הפתאומי מותיר אחריו המנוח /ה בעל או אישה, ילדים, הורים ומשפחה, דואבים וכואבים, אשר באחת נשבר מטה לחמם ונטלת מהם לצמיתות ידו העוזרת, התומכת, המחנכת והמנחה של המנוח והם עומדים לעיתים קרובות מול שוקת שבורה ואינם יודעים זכויותיהם.
קיים הבדל מהותי בין תביעת עזבון לבין תביעת התלויים.
תביעת עזבון הינה תביעתו הלכאורית של המנוח עצמו והתביעה מתאפשרת באמצעות היורשים החוקיים המוכיחים את זכותם בהתאם לצו ירושה.
תביעת תלויים הינה תביעתם של המשפחה המצומצמת “שנשארה מאחור” והם תובעים את הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו להם כתוצאה מפטירה.
פעמים רבות קיימת זהות בין יורשי עזבון לבין התלויים. הדבר קורה כאשר התלויים במנוח, האישה או הבעל והילדים שהיו תלויים במנוח, הינם יורשיו החוקיים של הנפטר.
קיימים מקרים אחרים בהם מותיר המנוח צוואה הכוללת הורים ואחים וכיוצ”ב ואז לא ניתן לומר כי קיימת זהות מלאה בין תביעת עזבון לבין תביעת תלויים ועל כן יש להוסיפם לתביעה.
סוגיות משותפות – תביעת תלויים / תביעת עזבון
לצורך הוכחת תביעת עזבון ו – תביעת תלויים יש לבחון את כושר ההשתכרות של המנוח ואת פוטנציאל ההשתכרות שלו.
ככל שההכנסות בפועל גבוהות יותר, הפיצוי ליורשי עזבון ולתלויים יהיה קרוב לוודאי גבוה יותר.
מדוע קרוב לוודאי ? התשובה טמונה בשאלת מצבו המשפחתי של המנוח ושאלת ההשתכרות של בן הזוג.
לצורך חישוב תביעת תלויים / תביעת עזבון אנו מחשבים מהי ה”קופה המשותפת” של בני הזוג ומשם גוזרים את ההפסד שנגרם למשפחה כתוצאה מאיבוד אחד ההורים.
אם השתכרותו של בן הזוג שנשאר בחיים גבוהה משל המנוח אזי הפיצוי, מטבע הדברים, יהיה קטן יותר.
תביעת תלויים
בתביעת תלויים אנו מבקשים להוכיח כי בני הזוג היו נשואים באושר, תוך גידול ילדים למופת ותפארת ותוך קיום חיי משפחה ומשק בית מלאים ומשותפים.
אנו מבקשים להוכיח כי המנוח/ה דאג המנוח למילוי כל צורכי המשפחה וכי המנוח /ה היה בעל או אישה מסורים אוהבים שהקדישו את זמנם לתלויים.
אנו מבקשים להדגיש כי המנוח / ה עזר בעבודות משק הבית ו/או בעבודות הבית.
אנו מבקשים להוכיח כי המוות מנע מהתלויים להסתמך על הכנסותיו של המנוח ואנו דורשים הכנסות אלה עבור התלויים.
לאור האמור לעיל – תביעת תלויים כוללת דרישה לפיצוי כדלהלן:
אובדן שירותי אב או אם ושירותי בעל או אישה
הפסד התמיכה שנגרם לתלויים כתוצאה מהמוות.
צמצום בהכנסות בן הזוג שנשאר לטפל בילדים .
פיצוי בגין אובדן פנסיה ותנאים סוציאליים.
תביעת עזבון
תביעות עזבון קיבלו תאוצה במהלך 5 שנים האחרונות כאשר הזכות לפיצוי בגין אובדן השכר בשנים האבודות (עד מועד פרישת המנוח) נקבעה בהלכת אטינגר (ע”א 140/00 עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז”ל נ’ החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע”מ, פ”ד נח(4), 486).
השיטה לחישוב תביעת עזבון בגין אובדן השכר בשנים האבודות, נקבע בהלכת פינץ (ע”א 10990/05 דוד פינץ נ’ הראל חברה לביטוח בע”מ, תק-על 2006(2), 199), ולפיה חישוב אובדנו של עזבון בגין השנים האבודות, לניזוק אשר כבר הקים משפחה, יהיה על פי שיטת הידות.
בהלכה זו נקבע כי מספר הידות יקבע על פי צירוף ידת המנוח, מספר ידות על פי מספר הנפשות הנתמכות, בתוספת ידת משק הבית וידת החיסכון. לאחר חלוקת הכנסות משק הבית במספר הידות, יש להפחית את ידת החיסכון מהכנסתו של המנוח, ועל פי יתרת הכנסתו יש לחשב את הפיצוי לראש נזק זה.
לאור האמור לעיל – תביעת עזבון כוללת דרישה לפיצוי כדלהלן :
פיצוי בגין הוצאות לוויה, קבורה, אזכרה והנצחה .
פיצוי בגין כאב וסבל.
פיצוי בגין אובדן השתכרות של המנוח “בשנים האבודות”.
כאשר קיימת זהות בין הצדדים של תביעת עזבון לבין תביעת התלויים אזי עפ”י ההלכות שיצאו מבית המשפט העליון, למעט שאלת הפסד ההכנסה של עזבון שהינה “חופפת” להפסד התמיכה של תלויים, הרי שניתן לקבל פיצוי בשתי העילות בגין הנזק הבלתי ממוני כגון הפסד שירותי אב אם בעל ואישה וגם בגין כאב וסבל ופיצוי הוצאות הלוויה.
מנוח ללא תלויים
מה הדין בכל הנוגע לאובדן ההשתכרות בשנים האבודות, כאשר המנוח הינו קטין או צעיר/ה שלא זכו עוד להקים משפחה .
בית המשפט העליון פישט עד מאוד את סוגיה המורכבת הזו ופירק בהחלטתו מוקשים רבים עתידיים נוספים שהיו יכולים לצוץ בנושא במסגרת הלכת פינץ שהובאה לעיל.
בית המשפט חילק את הכנסותיו של המנוח ל- 3 ידות; ידת קיום המנוח, ידת משק הבית וידת החיסכון.
בית המשפט העמיד את בסיס השכר של המנוח על השכר הממוצע במשק ומכאן קבע את הנוסחה הבאה:
בסיס השכר (שכר הממוצע במשק) X 30% (שיעור ההפסד) X תקופת ההפסד (אם מדובר בקטין זכר אזי מדובר בתקופה של 46 שנה).
המידע המובא לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, אלא מידע ראשוני וכללי. בכל מקרה מומלץ לקבל ייעוץ משפטי פרטני ויסודי.
כל המסתמך על מידע זה עושה זאת על אחריותו בלבד. משרדנו לא יישא בכל אחריות לכל נזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות על הדברים המובאים לעיל. אין באמור לעיל כדי ליצור יחסי עו”ד-לקוח מכל סוג שהוא.
