תוקפנות במגרשי כדורגל
לאחרונה אנו עדים במגרשי הכדורגל לתופעה “חדשה”, לפיה מידי שבוע מוצאים עצמם אוהדי הכדורגל עסוקים יותר ויותר ב”משימות” הגנה כנגד תוקפנות המשטרה, תחת עידוד קבוצתם.
יש לציין, כי לעיתים אוהדי הכדורגל אינם חפים מאשמה וקיימים אוהדים מסוימים שמנסים להתגרות בשוטרים ו/או באוהדים היריבים ובכך מלהיטים את היצרים, אך יחד עם זאת התוקפנות המשטרתית הכוללת כנגד אוהדי קבוצה מסוימת באשר הם, באופן קולקטיבי מבלי לעשות אבחנה בין כלל האוהדים לבין המתפרעים, אינה עולה בקנה אחד עם אותה “הנחישות והרגישות” שאפיינה את המשטרה בסיטואציות אחרות בעבר …
גילויי האלימות מצד השוטרים כלפי אוהדי כלל הקבוצות בארץ (בחלקם אף אוהדים קטינים), תוך תקיפתם באופן חמור וזאת ע”י הפעלת כוח מופרז ללא מעצורים, על לא עוול בכפם, בברוטליות, באכזריות ומבלי שתהא כל סיבה לאלימות, גורמת לאוהדים לעיתים נזקי גוף קשים, כמו גם פוגעת בגופם, כבודם ולעיתים אף בקניינם.
עולה השאלה המתבקשת מי הם האחראים לאותם הנזקים, על פי הדין האזרחי, אם בכלל ?
אחריות התוקף
האחריות למעשים מוטלת בראש ובראשונה על השוטר המתקיף כאשר מעשיו מהווים תקיפה על פי משמעותו של מונח זה בסעיף 23 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] תשכ”ח – 1968.
על אוהדי הכדורגל לנסות ולאתר את פרטיו של השוטר האלים ואף לנסות להגיש תלונה כנגדו במחלקה לחקירת שוטרים.
כמובן שיש לזכור כי השוטר לא הגיע למקום על דעת עצמו והחל להתנפל ולהכות אוהדים ללא אבחנה… ולכן יש לבחון מיהם הגורמים שהזמינו אותו לאבטח את אירוע הספורט ומה היו הנחיותיהם הכלליות ובכלל ולשוטר בפרט .
אחריות המשטרה
על אף שהמשטרה הינה אחת מזרועות המדינה, הרי שעפ”י סעיף 2 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי”ב-1952, הרי שדין המדינה לעניין אחריות בנזיקין הינו ככל גוף מאוגד אחר. סעיף 3 לחוק זה קובע כי אם עשתה ו/או פעלה המדינה ברשלנות, הרי שאקט זה הינו בר פיצוי ע”י הניזוק.
סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] תשכ”ח – 1968 הוא זה אשר קובע את עוולת הרשלנות ולפיו: “עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות — הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.”
ראשית, המשטרה אחראית באחריות ישירה ו/או באחריות שילוחית בגין המעשי התקיפה או כל פעולה אחרת שנוקטים השוטרים האלימים וזאת מכיוון שאותם שוטרים הינם שלוחיה של המשטרה או עובדים ופועלים מטעמה.
המשטרה צריכה להנחות את השוטרים כיצד לנהוג במקרים בו אוהדים מתנהגים באלימות ו/או מדליקים אבוקות או נוקטים בכל פעולה אחרת שלא עולה בקנה אחד עם הנחיות הבטיחות של המשטרה.
המשטרה אמורה להנחות את שוטריה באופן ברור ובלתי משתמע לשתי פנים באשר לאופן בו עליהם לטפל בהפרות משמעת ביציע. על המשטרה לא לפעול בקלות ראש ובחוסר זהירות כלפי אוהדי הכדורגל ועליה להדריך את השוטרים, לפקח עליהם ולהשגיח על מעשיהם למן תחילת האירוע ועד לפינוי האוהדים מסביבת האצטדיון.
עובדה חשובה מעין כמוה היא העובדה שהמשטרה גובה ממון רב מקבוצות הכדורגל על מנת לממן את נוכחתם באצטדיוני הכדורגל, מה שהופך את המשטרה לגוף הפועל גם למטרות אבטחה בשכר ולפיכך הוא חב באחריות מוגברת כלפי קבוצות הכדורגל בכלל ואוהדי הקבוצות בפרט.
על המשטרה לפקח על כניסת האוהדים אל תוך תחומי האצטדיון ולנקוט בצעדים מספיקים שימנעו את הלחץ שנוצר לפני תחילת אירוע הספורט בשערים.
על המשטרה לדאוג כי הצופים יצפו במשחק באופן שלא יסכן את שלומם ובריאותם ולא לאפשר לכמות גדולה של צופים להיכנס לתוך יציע מעבר למכסת מקומות הישיבה בו.
על המשטרה להפעיל כוחות משטרה מיומנים מתאימים שידעו להתמודד עם הקהל הרב המצוי באצטדיון.
המשטרה אף אמורה להפחית את הלחץ בתוך היציעים לפקח על האוהדים ולמנוע קיומה של “חבית תבערה” בתוך היציע , הכל תוך הפעלת כוח סביר ובלתי מפורז תוך הימנעות מהענשה קולקטיבית של כל האוהדים שנמצאים ביציע אשר ברובם המכריע סובלים מאלימות זו על לא עוול בכפם.
אחריות הקבוצה המארחת
כאמור לעיל, אגודות הספורט וביניהן קבוצות הכדורגל אחראיות גם הן בגין מעשה שנעשה ברשלנות כלפי האוהדים והצופים הבאים בשערי האיצטדיון.
סעיף 36 לפקודת הנזיקין קובע כי “החובה האמורה בסעיף 35 (לפקודת הנזיקין) מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף.”
יש לזכור כי גם קבוצות הכדורגל המארחות את אירועי ספורט חובות בחובות זהירות כלפי האוהדים המשלמים להן ממיטב כספם בכדי לחזות באירוע ספורט באופן האופטימלי והבטוח ביותר.
מאחר והקבוצות המארחות הינן האחראיות על האירוע ועל ארגונו עליהן לאפשר לאוהדים הבאים בתחומי האצטדיון לצפות באירוע הספורט באופן שאינו מסכן מסוכנת את בטיחותם.
גם על הקבוצות מוטלת החובה לדאוג, לפקח ולשלוט על הצופים הבאים בשערי האצטדיון.
על הקבוצות לדאוג לסידורי אבטחה ראויה בתוך היציעים ומחוצה להם, תוך העסקת חברת אבטחה מיומנת ומספר מאבטחים מתאים בכל אירוע ספורט.
על אגודות הספורט מוטלת החובה שלא להלהיט את היצרים לפני קיומו של משחק כדורגל בכדי לא להפוך אירוע הספורט לגפרור המצית את ההתנגשויות בין האוהדים לבין אוהדי הקבוצה היריבה ובין אוהדי הכדורגל לבין כוחות השיטור.
